משמורת משותפת ומזונות

עודכן ב: 17 ספט 2020



משמורת משותפת

במרבית מקרי הגירושין הילדים עוברים למשמורת המלאה של האם והיא בעלת המשמורת, כלומר, הילדים שוהים במרבית זמנם עם האם והיא זו המקבלת את מרבית ההחלטות עליהם, כאשר לאב נקבעים הסדרי ראייה, שאלו המועדים בהם האב יפגוש את ילדיו וברגע שנכנס תוקף הלינה נקבעים לאב זמני שהות אשר הופכת למשמורת מלאה.

לצד המשמורת המלאה קיימת אפשרות נוספת שוודאי רבים ממכם שמעו את המונח משמורת משותפת , קרי, זמני שהות שווים עם הילדים ואין עוד הורה משמורן אחד, כלומר, בפני שני ההורים המתגרשים עומדת זכות שווה להיות הורים לילדיהם בכל המשתמע בכך, לקיים משמורת פיזית על הילדים, הזכות להחליט החלטות לגבי הילדים ולהיות אחראי כהורה בצורה שווה בכל הקשור בילדיהם כפי שהיה עוד בהיותם מקיימים חיי נישואין.

מבחינה משפטית, אין בישראל חוק משמורת משותפת, אלא שהיא יציר הפסיקה בהשפעת ועדת שניט אשר המליצה על הגדרה הורית שווה בין הורים, על פי עקרון טובת הילד.

על פניו נראה כי משמורת משותפת היא הבחירה האידיאלית, אך למעשה משמורת משותפת לא מתאימה בכל מקרה של גירושין.

למי מתאים מתווה המשמרות המשותפת?

1. מערכת היחסים בין ההורים חייבת להיות כזו שתאפשר להם לקבל החלטות משותפות באופן יעיל ורגוע וכי ניתן לתקשר ברמה כמעט יומיומית לצד שיתוף פעולה חזק והדוק אשר שני ההורים רואים לנגד עיניהם את טובת הילד.

2. המסוגלות ההורית, משמורת משותפת תוכל להצליח רק אם ההורים מתגוררים בקרבה גאוגרפית סבירה זה לזו ולמסגרות החינוכיות של הילדים, נוסף לכך יש לבחון את הפן הרגשי והסובלנות של כל אחד מההורים על מנת ששעות עבודתם ואורח חייהם של ההורים לא יפגע בטיפוח ילדיהם.

משמורת משותפת תנאים: בעבר לבתי המשפט לענייני משפחה היו כללים ברורים ודי נוקשים אשר רק בהתקיימם היו מאשרים הם משמורת משותפת.

בשנים האחרונות אנו רואים ריכוך בגישה זו ובתי המשפט נוטים להקל בתנאים היכן ששוכנעו כי משמורת משותפת תטיב עם הילד וכי ישנם פתרונות אפקטיביים גם היכן שדרישות אלו לא מתקיימות.

כך למשל , בעבר על מנת לאשר משמורת משותפת על ההורים היה לעמוד בקריטריון של אזור גאוגרפי קרוב אחד לשני ואין ספק שסביבה גאוגרפית תקל מאוד על הילד, כיום תפיסה זו נתפסת כפחות כבדת משקל.


האם ניתן לשנות החלטה על משמורת משותפת והאם ניתן למנוע משמרות משותפת?

על ההחלטה למשמורת משותפת ניתן תוקף של פסק דין, דבר האומר כי מאוד קשה לשנות את אותה החלטה, ניתן לשנות את סוגיית משמורת הילדים במידה ויש שינוי נסיבות המצדיק את אותה החלטה על ידי פניה לבית המשפט או בהסכם.

השיקול העיקרי אם המשמורת תישאר משותפת או לא, נבחנת על פי הכלל המנחה את בית המשפט שהוא טובת הילד, בית המשפט בוחן את הנושא בצורה רחבת היקף ומקבל חוות דעת מקצועית, במידה ולאחר בחינת הנושאים בית המשפט ישוכנע כי משמורת משותפת של שני ההורים אינה עומדת בקנה מידה לטובת הילד, בית המשפט יכול לקבוע מחדש את הסדרי הראיה וזמני השהות.

מזונות ילדים במשמורת משותפת

ישנו קשר הדוק בין הסדר המשמורת לבין תשלום המזונות.

סוגיית המזונות היא חובה אשר מקורה בדין צדקה אשר נועדה להבטיח את רמת החיים של הילדים הנמצאים בחזקת אחד מההורים.


חשוב לציין כי על פי הלכת 919/15, בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.

משמורת משותפת ללא הסכמת האם בדרך כלל, משמורת משותפת נובעת מהחלטת שני בני הזוג תוך רצון הדדי ושימת דגש כי זהו הפתרון הטוב ביותר לילדים, אך ישנם גם מקרים בהם אחד מבני הזוג מתנגד.

במקרה כי לאחר שבית המשפט בחן וקיבל חוות דעת מקצועית תוך שיקול טענות האם ובמידה ובית המשפט השתכנע כי האב ניחן במסוגלות הורית ובעל קשר קרוב עם ילדיו, בית המשפט יאשר את סוגיית המשמורת המשותפת ללא הסכמת האם.

משמורת משותפת מאיזה גיל? כמו כן יש לציין כי גילו של הילד אינו הפקטור המרכזי בקביעת הסדר זה אלא גם המסוגלות ההורית של כל אחד מבני הזוג.

הדעה הרווחת היא כי משמורת משותפת רלוונטית רק מגילאי 6 ומעלה. זאת בשל חזקת הגיל הרך הקובעת כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת מלאה של האם, אולם כל כלל הנוגע לטובת הילדים איננו אבסולוטי ויש לכך חריגים:

1. כאשר ישנה הסכמה בין ההורים על משמורת משותפת אין מן הנמנע להחיל הסדר זה גם כאשר הילדים קטנים יותר.

2. כאשר טיבו של הקשר בין האב לילד ומידת הקרבה והמעורבות שלו בחייו היא רבה העונה על מונח "טובת הילד" , אזי בית המשפט יאשר משמורת משותפת גם כאשר הילד קטן יותר.


משמורת משותפת חסרונות כמו לכל סוגייה למשמורת משותפת ישנם יתרונות וחסרונות, החסרון המהותי הוא הטענה כי לילד אין בית מרכזי אחד ויש הסבורים כי מצב זה יכול לגרום לילד לחוסר יציבות ולפגיעה בתחושת הביטחון.

ומה בדבר ההורים? המשמורת המשותפת מגבילה את בני הזוג מבחינת העתקת מקום מגורים. הסדר זה יכול להקשות על בני הזוג להמשיך בחייהם בשל השיתוף הפעולה הצמוד לו הם נדרשים כדי לקיים את ההסדר אשר עליו הם הסכימו וחתמו.

משמורת משותפת- חלוקת ימים קביעת זמני השהות במשמורת משותפת היא בדרך כלל שווה בין שני ההורים או מאוד דומה.

ההחלטה על זמני השהות תתקבל באחת משתי דרכים:

1. על ידי הסכמה בין בני הזוג.

2. במקרה שבו יש בין בני הזוג מחלוקת שהם אינם מצליחים לגשר עליה, בני הזוג יוכלו לפנות לבית המשפט אשר יכריע בסוגייה.

יש לציין כי הדגש חייב להיות על חלוקת ימים מסודרת על מנת לשמור על שגרה קבועה ויציבה עבור הילדים, כדי לא ליצור להם בלבול ועל ידי כך לחזק את תחושת הביטחון ויציבות הילדים.

מה קורה במצב שבו אחד ההורים מעוניין לעבור למקום מגורים מרוחק יחסית? על מנת שהסדר של משמורת משותפת יהיה ישים לאורך זמן, מרחק המגורים בין ההורים ולמסגרות החינוכיות צריך להיות מרחק סביר.

במידה ואין הסכמה בסוגיית העתקת המגורים בין ההורים, בית המשפט הוא זה הנדרש להכריע.

כמו כן, בכל מחלוקת הניצבת בין שני ההורים ניתן להגיש תביעה בבית המשפט ולקבל תוקף פסק דין.

אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי.

יצירת קשר

ניתן לפנות אלינו דרך טופס יצירת הקשר ונחזור אליכם בהקדם. אנו זמינים באמצעים הבאים:

אהוד גרבר, עו"ד

שד' פלי"ם 16, חיפה 3309523

טלפון: 054-6117887

פקס: 077-4704217

נייד: 050-7469094

38 צפיות0 תגובות
  • Facebook

ליצירת קשר עוד היום

שעות העבודה:

א' - ה'  מהשעה 8:30 עד 18:30 

שישי וערבי חג מהשעה 9:00 עד 13:00

במקרים דחופים ניתן לקבל מענה מעבר לשעות  העבודה 

כתובת: בית שערי משפט 

שדרות פל-ים 16 חיפה, מיקוד: 3309523

המשרד מונגש לבעלי מוגבלות

טלפון:

נייד - 054-6117887

נייד - 050-7469094

לתשומת ליבך: המידע באתר הינו מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית אישית.

©  כל הזכויות שמורות לעו"ד אהוד גרבר